חִיוּכֵי בְּכוֹר לוי
המנון בית הספר

אִם עוֹלהָ השֶׁמֶש בְּדַרְכֵּנוּ לְבֵית סֵפֶר
וְהַיְלָדִים כַּךְ מְחַיְיכִים אל העוֹלם,
אִם סקְרנוּת, שִׂמְחָה וּצְחוֹק בְּתוֹךְ לִבֵּנוּ
בְּכוֹר לְוִי פּוֹתֵחַ דֶלֶת לְכוּלָם.

כֹל ילד כּאן יחִיד וּמְיוּחַד עבוּר כּוּלנוּ
עִם סַבְלנוּת כַּאן נְקַדם כּל כִּשׁרוֹן,
נִמְצא בְּיחד אֶת הַיוֹפִי שׁטַמוּן בּוֹ
כִּי לֵב אחד וְעוֹד אחד הוּא לֵב גָדוֹל.

כּדַאי, כּדַאי לִלְמוֹד מִן הַילָדִים
הַמַקְפִּידִים עַל עֲרָכִים:
כָּבוֹד, שוֹנוּת, מְצוּיָנוּת בְעֲנַוָוה.
כּדַאי לַחֲלוֹק וּלְפַיֵיס, נַסוּ רַק פַּעַם
כְּדַאי לִלְמוֹד, כְּדַאי לִצְחוֹק, כּדַאי לְאֱהוֹב.

כְּדַאי לְהִשְׁתַתֵף, לִהְיוֹת חָבֵר
לִהְיוֹת שׁוֹנה וּלְוַותֵר,
בְּכוֹר לְוִי הוּא בֵּית סִפְרֵנוּ הַמוּצְלַח
כְּדַאי לַחֲלוֹם וּלְקווֹת, נַסוּ רק פַּעַם
נַמְשִׁיךְ לִלְמוֹד, וְגַם לַשִׁיר בִּבְכוֹר לוִי.